מדרג המזונות הישראלי

מדפי המרכולים מציעים מגוון אדיר של מוצרי מזון שונים מאוד, ממזונות טבעיים לחלוטין המבוססים על מרכיב אחד, כגון ירקות ופירות, ועד למזונות בדרגות עיבוד שונות שיכולים להכיל גם עשרות רכיבים.
השפע והשונוּת האלה מקשים מאוד להחליט באילו רכיבים להתמקד, מה גם שלעתים הבלטת מרכיב חיובי אחד של המוצר מטשטשת את המרכיבים האחרים. לדוגמה, מזון "עשיר בדגנים מלאים", "מועשר בוויטמינים" או "ללא צבע מאכל" – עשוי להיות בו־זמנית גם עשיר בסוכרים מוספים, שומנים מוספים ונתרן.
דרוש אפוא כלי מעשי שינתח את הרכב המוצרים השונים, יאפיין אותם ויסייע לצרכן לבחור מזונות בריאים יותר מהמגוון שלפניו.

שיטת מדרג המזונות הישראלי

שיטת מדרג המזונות הישראלי פותחה על־ידי מומחים כדי לתרגם את עולם התזונה המורכב לשפה תקשורתית ברורה ומשותפת ולהנחיות תזונתיות מעשיות.
במדרג המזונות הישראלי מחולקים המזונות ל-4 קבוצות מזון – ירקות ופירות, מזונות עשירים בחלבונים, מזונות עשירים בשומנים, מזונות עשירים בפחמימות – ולקבוצת המשקאות. 

בכל קבוצה 3 דרגות העדפה: להעדיף לצרוך במתינות ולהמעיט. מיקומו של כל מזון ומשקה במדרג נקבע על-פי קריטריונים תזונתיים מפורטים.

הקריטריונים התזונתיים – גורמים מגבילים ראשיים ומשניים

הקריטריונים התזונתיים מבוססים על תכולת ערכי סף של 4 גורמים תזונתיים מגבילים ראשיים, ושל 12 גורמים תזונתיים מגבילים משניים.
 הגורמים התזונתיים המגבילים הראשיים הם: סוכרים מוספים; נתרן; סך השומן ומתוכו תכולת השומן הרווי: בצריכה מוגברת רכיבים אלה עלולים להגביר את הסיכון להתפתחות מחלות ולהשמנת יתר.
לכן הגורמים המוסמכים בעולם, כגון ארגון הבריאות העולמי, ה-FDA, משרד החקלאות האמריקני וכן משרד הבריאות הישראלי, ממליצים להפחית בצריכתם.
תכולת הדגנים המלאים (ותכולת הסיבים התזונתיים הנגזרת ממנה), שיש להעדיפם על פני דגנים מעובדים, היא גורם תזונתי מגביל נוסף בקבוצת המזונות העשירים בפחמימות. 

הקריטריונים התזונתיים מיועדים לאנשי המקצוע בבואם לתת המלצות תזונתיות, ולצרכנים היכולים לראשונה לבחור את המזונות הבריאים יותר בצורה כמותית.
כן הם מהווים בסיס הנחיות תזונתיות לתעשיות המזון.