4 גורמים מגבילים ראשיים
- סוכרים מוספים – סוכרים וסירופים המוספים למזונות במהלך העיבוד או ההכנה, כולל סוכרים וסירופים המוספים ליד השולחן.
לדוגמה: סוכר לבן, סוכר חום, גלוקוז (מכונה גם דקסטרוז), פרוקטוז, סירופ תירס עתיר פרוקטוז, סירופ מייפל, דבש, מולאסה ועוד.
- נתרן – מלח הבישול (נתרן כלורי), מהווה כ-90% מכלל צריכת הנתרן. נתרן נמצא גם באבקות מרק ורוטב סויה העשירים במלח ובתוספי מזון כגון סודיום ביקרבונט ומונוסודיום גלוטאמאט.
- סך השומן ומתוכו תכולת השומן הרווי* – שמנים צמחיים, שמנים מוקשים או מוקשים חלקית, מרגרינה, חמאה, שומן שמקורו במוצרי בשר וחלב ועוד.
- דגנים מלאים ותכולת הסיבים התזונתיים – דגנים (כגון גרעיני חיטה) שלמים, טחונים, שבורים או מפוררים שמרכיביהם העיקריים (אנדוספרם עמילני, נבט וסובין) נמצאים באותם יחסים הקיימים בדגנים השלמים.
מזונות מדגנים מלאים העוברים עיבוד ושחזור, כגון קמח חיטה מלא משוחזר, המבוסס על תערובת של אנדוספרם, סובין ונבט, חייבים לספק את אותם יחסים של סובין, נבט ואנדוספרם שהיו בגרעין המקורי, כדי להיחשב לדגנים מלאים.
* ערכי הסף לשומן בקבוצת המזונות העשירים בשומנים מייצגים את תכולת השמן המוסף, וזאת לאור תכולת השומן הטבעית הגבוהה במזונות אלה.